פסק-דין בתיק עת"מ 15575-10-12

העתירה בפני מכוונת כנגד דרישות לתשלום היטל סלילה ששלחה עירית טייבה (להלן " העיריה") לעותרים, ביום 10.9.12.

עיקר טענות העותרים

1.         העותרים מתגוררים בטייבה, בגוש 7849 בסמטה המצויה באזור אלבחרי. בתי העותרים גובלים בסמטה (להלן "הרחוב").

2.         בשנת 2000 מימנו העותרים את סלילת הרחוב. הסלילה בוצעה בפיקוח מהנדס העיר והעותרים  לא חויבו בתשלום כלשהו בגין סלילה זו.

3.         חוק העזר לטייבה (סלילת רחובות) תשכ"ו - 1965 (פורסם בק"ת 1792, תשכ"ו מיום 4.11.65) (להלן " חוק העזר הקודם") עודכן בשנת 2012 והוספו בו סעיפים המתירים לעירייה לחייב את התושבים במלוא ההיטלים ללא קשר למימון והשתתפות משרדי הממשלה בפרויקט ותוך התעלמות מהעובדה כי העותרים הם אלה שמימנו את סלילת הרחוב בשנת 2000.

4.         העיריה אינה מתכוונת להשקיע את הכספים שייגבו, בסלילת כבישים, אלא  במטרות אחרות שחוק העזר הספציפי אינו חל עליהם.

5.         בתחילת שנת 2012, לצורך הנחת קווי ביוב, ביצעה העיריה חפירה בקטע מסוים של הרחוב, שלא חייב את פרוק כל האבנים המשתלבות או פרוק הסלילה. לאחר ביצוע העבודות החזירה העיריה את המצב לקדמותו כפי שהיה ערב החפירות ושלחה לעותרים את דרישות התשלום.

6.         דרישות התשלום שהוצאו על ידי העירייה הן בניגוד לאמור בחוק העזר לאחר עדכונו. על פי סעיפים 2(א) ו-3(ד) לחוק העזר לטייבה (סלילת רחובות ותיעול צמוד) התשע"ב -2012 (פורסם בק"ת חש"ם 766 התשע"ב 21.2.12) (להלן "חוק העזר 2012"),  לעיריה  קמה זכות לחייב את העותרים בהיטל סלילה רק בגין בניה חדשה, שאושרה לאחר ששולם החיוב הראשון, ואין זה המקרה בענייננו.

7.         דרישת העיריה מנוגדת להגיון כלכלי וציבורי.

תגובת העיריה

8.         העתירה היא למעשה עתירה לביטול חוק העזר 2012 שחוקק כדין. ביטול חוק עזר אינו בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.

            גם אם נתייחס לחוק העזר 2012 כאל החלטה, הרי לפי סעיף 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים התש"ס - 2000 (להלן: "החוק"), החלטה הטעונה אישור שר הפנים (וכזה הוא חוק העזר 2012), אינה החלטה  של רשות מקומית שניתן לתקוף בבית משפט לעניינים מנהליים.

9.         העותרים שוגים כאשר הם רואים בחוק העזר 2012 עדכון חוק העזר הקודם. חקיקת חוק העזר 2012 וביטולו של חוק העזר הקודם מהווים מהפך בשיטת המיסוי. חוק העזר הקודם התבסס על שיטת דמי ההשתתפות  ואילו חוק העזר 2012 מבוסס על שיטת ההיטל. 

לפי סעיף 2(א) לחוק העזר 2012, מוטל היטל סלילת רחובות בכל שטח העיר, בלי זיקה לעלות ביצוע עבודות סלילת רחוב ספציפי הגובל בנכס נשוא החיוב, או המשמש אותו.

ההגיון העומד מאחורי שיטת ההיטל הוא שתושב העיר נהנה מכל הרחובות הסלולים בעיר ולכן נקבע גובה ההיטל לפי תחשיב שנערך על ידי מומחים באופן שסך כל ההוצאות (קודמות ועתידיות) לסלילת כל הרחובות בעיר, מחולק בשטח כלל הנכסים בעיר. כך נעשה גם בחוק העזר 2012.

ההיטל בו חויבו העותרים אינו קשור לעלות סלילת הרחוב הספציפי הגובל עם נכסיהם.

10.        העותרים לא שילמו דמי השתתפות לפי חוק העזר הקודם ונהנים מתשתית כבישים בכל העיר.

11.        העותרים לא הציגו אסמכתא לביסוס טענתם כי בשנת 2000 סללו את הרחוב בפיקוח העיריה. על פי האמור בתצהיר מהנדס העיר, הרחוב לא היה סלול. עד שנת 2010 היה חלקו הדרומי של הרחוב "מרוח" בשכבת אספלט צרה ולא תקנית. בחלקו הצפוני של הרחוב הייתה מפוזרת שכבת כורכר. לא ידוע מי ומתי מרחו את שכבת האספלט. בשנת 2010 בוצעו ברחוב עבודות להנחת קווי ביוב ומים ולבקשת התושבים בשנת 2012 החליטה העירייה על סלילת הרחוב כרחוב משולב. לצורך כך אושר תב"ר ופורסם מכרז.

12.        אין בסיס משפטי לטענת העותרים לפיה לוועדה ממונה אין סמכות לחוקק חוק עזר. לפי סעיף 146 לפקודת העיריות, לוועדה ממונה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או לראש העיר. קרי, לוועדה יש סמכות לחוקק חוקי עזר ולגבות מכוחם כספים.